כחלק משיטוטי הרבים באינטרנט, אני מוצאת שלל דברים מעניינים ומרתקים. אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות זה לראות הרצאות בטד מדי פעם וכך יצא שנתקלתי בהרצאה מעניינת שמצורפת ומדברת על העתקה של פריטים בעולם האופנה. בגדול, מעצבת יכולה לחקות עיצוב אחר במדויק, כל עוד הלוגו לא מועתק, זה חוקי, כך שבעצם אין זכויות יוצרים על עיצוב מסויים, זכויות היוצרים הן רק על הלוגו. זה מסביר לנו מדוע הרבה מעצבים מוציאים מוצרים שמכוסים בפרינט של הלוגו.
בעצם אנחנו רואים את זה בכל פינה, זארה מייצרת תיקים זהים לתיקים של סלין או ולנטינו וזארה היא לא החברה היחידה שעושה את זה. כך, לדוגמא, יצא שנתקלתי בהעתק די מדוייק של מגפי השרשראות של שאנל (שעולות כ-2500 יורו), שנראו על כל בלוגרית ופאשניסטה נמכרות ב-150$. באופן אישי אוהבת את המראה שלהם אבל לא הולכת עם עקבים וגם כנראה שלא הייתי נועלת אותם. מי שלא יכולה להרשות לעצמה מגפיים במחירים אסטרונומיים של שאנל (רובנו), יכולה להתנחם בהעתק שלא נושא את הדאבל C המפורסם.
כחלק מחיבתי לאופנה ומעצבים, אני מעדיפה לקנות פחות, לקנות פריט איכותי ומעוצב שישאר איתי לאורך זמן (אני שומרת בקנאות על תיקים ונעליים). זו גם הסיבה שכשאני כבר קונה פריט מעצבים מושקע, הוא בד"כ יהיה משהו שאני יודעת שישאר רלוונטי במשך כמה שנים ולא פריט טרנדי.
אני מודה, גם אני חטאתי בצעירותי לפני שגיבשתי דעה מוצקה על קניות באופן כללי ועל איכותי לעומת זול. יצא שרכשתי חיקוי, אבל הוא לא עמד במבחן הזמן והתפורר מהר. אין מה לעשות, זה זול כי חומרי הגלם פחות איכותיים והתפירה הרבה פחות טובה.
בעיני, יש בזה משהו מרתק, לזהות פריטים שהם העתק כמעט אחד לאחד בחנויות/רשתות. מדוע אין שום "זכויות יוצרים" בתעשיית האופנה? מפני שביגוד הוא "שימושי" מדי ולא רוצים שהתעשיה תשלט ע"י קומץ מעצבים. ופעם טום פורד אמר, שזה שהרשתות מוכרות פריטים כמעט זהים לאלו של המעצבים, לא פוגע במעצבים פשוט כי לא מדובר באותו הקהל.
אז אני לא אקנה עשרה תיקים בשנה, אני אקנה אחד או שניים, אבל אלו יהיו איתי לעוד הרבה שנים. ובאשר לטרנדים? צריך לזכור שהם ברי חלוף.
בעצם אנחנו רואים את זה בכל פינה, זארה מייצרת תיקים זהים לתיקים של סלין או ולנטינו וזארה היא לא החברה היחידה שעושה את זה. כך, לדוגמא, יצא שנתקלתי בהעתק די מדוייק של מגפי השרשראות של שאנל (שעולות כ-2500 יורו), שנראו על כל בלוגרית ופאשניסטה נמכרות ב-150$. באופן אישי אוהבת את המראה שלהם אבל לא הולכת עם עקבים וגם כנראה שלא הייתי נועלת אותם. מי שלא יכולה להרשות לעצמה מגפיים במחירים אסטרונומיים של שאנל (רובנו), יכולה להתנחם בהעתק שלא נושא את הדאבל C המפורסם.
כחלק מחיבתי לאופנה ומעצבים, אני מעדיפה לקנות פחות, לקנות פריט איכותי ומעוצב שישאר איתי לאורך זמן (אני שומרת בקנאות על תיקים ונעליים). זו גם הסיבה שכשאני כבר קונה פריט מעצבים מושקע, הוא בד"כ יהיה משהו שאני יודעת שישאר רלוונטי במשך כמה שנים ולא פריט טרנדי.
אני מודה, גם אני חטאתי בצעירותי לפני שגיבשתי דעה מוצקה על קניות באופן כללי ועל איכותי לעומת זול. יצא שרכשתי חיקוי, אבל הוא לא עמד במבחן הזמן והתפורר מהר. אין מה לעשות, זה זול כי חומרי הגלם פחות איכותיים והתפירה הרבה פחות טובה.
בעיני, יש בזה משהו מרתק, לזהות פריטים שהם העתק כמעט אחד לאחד בחנויות/רשתות. מדוע אין שום "זכויות יוצרים" בתעשיית האופנה? מפני שביגוד הוא "שימושי" מדי ולא רוצים שהתעשיה תשלט ע"י קומץ מעצבים. ופעם טום פורד אמר, שזה שהרשתות מוכרות פריטים כמעט זהים לאלו של המעצבים, לא פוגע במעצבים פשוט כי לא מדובר באותו הקהל.
אז אני לא אקנה עשרה תיקים בשנה, אני אקנה אחד או שניים, אבל אלו יהיו איתי לעוד הרבה שנים. ובאשר לטרנדים? צריך לזכור שהם ברי חלוף.
We see it everywhere, Zara selling bags that are identically copy to Celine\Valentino bags. And even found the 2500 euro Chanel chain boot for 150$. I love how they look but would probably won't where it.
As part of my love to fashion and designers I decided that I will purchase less but high quality. I keep my shoes and bags for years, so I usually buy something practical that will stay with me for long and will last as long in matters of quality and trend.
I admit, when I was younger I bought a knock off and I can not compare the level of work and thought that were put into it to the real thing and not the matter used to create it.
So I won't buy 10 bags a year, I will buy 1 or 2, but those will stay with me for years.