Fashion weeks and new campaigns summary

הסתיים לו אחד החודשים החשובים בשנה מבחינה אופנתית. שבוע האופנה בפריז חותם את קודמיו (ניו יורק, לונדון ומילאנו) עם התצוגות הכי לוהטות ומרתקות. זו גם תקופה של קמפיינים חדשים וכרגיל במחוזות אופנת העילית, כל קמפיין הוא פיק ברכיים בשבילי.
אפתח בקמפיין המהפנט של לואי ויטון עם האימג' שהכי אהבתי. הקמפיין צולם באפריקה ונקרא The spirit of Travel. אני ממש אוהבת את המזוודות הללו עם המראה הוינטג'י ובכלל את הקמפיין. לא הייתי מתנגדת למזוודה כזו כחלק מעיצוב הבית שלי. 
דווקא שילוב צבעי המונוגרם של לואי ויטון כל כך הרמוני עם הרקע היפיפה של אפריקה.

The Spirit of Travel

Fashion weeks are over and the one of the most important months in the fashion industry is behind us. It's also time for new campaigns and each one of these campaigns in the elite fashion industry is pure beauty. Here are my favorites..

I'll start with Louis Vuitton and their campaign "The Spirit of Travel" and was taken in Africa. I personally LOVE these suitcases, I love the vintage look.

Chanel Boots? Almost.

כחלק משיטוטי הרבים באינטרנט, אני מוצאת שלל דברים מעניינים ומרתקים. אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות זה לראות הרצאות בטד מדי פעם וכך יצא שנתקלתי בהרצאה מעניינת שמצורפת ומדברת על העתקה של פריטים בעולם האופנה. בגדול, מעצבת יכולה לחקות עיצוב אחר במדויק, כל עוד הלוגו לא מועתק, זה חוקי, כך שבעצם אין זכויות יוצרים על עיצוב מסויים, זכויות היוצרים הן רק על הלוגו. זה מסביר לנו מדוע הרבה מעצבים מוציאים מוצרים שמכוסים בפרינט של הלוגו.
בעצם אנחנו רואים את זה בכל פינה, זארה מייצרת תיקים זהים לתיקים של סלין או ולנטינו וזארה היא לא החברה היחידה שעושה את זה. כך, לדוגמא, יצא שנתקלתי בהעתק די מדוייק של מגפי השרשראות של שאנל (שעולות כ-2500 יורו), שנראו על כל בלוגרית ופאשניסטה נמכרות ב-150$. באופן אישי אוהבת את המראה שלהם אבל לא הולכת עם עקבים וגם כנראה שלא הייתי נועלת אותם. מי שלא יכולה להרשות לעצמה מגפיים במחירים אסטרונומיים של שאנל (רובנו), יכולה להתנחם בהעתק שלא נושא את הדאבל C המפורסם.
כחלק מחיבתי לאופנה ומעצבים, אני מעדיפה לקנות פחות, לקנות פריט איכותי ומעוצב שישאר איתי לאורך זמן (אני שומרת בקנאות על תיקים ונעליים). זו גם הסיבה שכשאני כבר קונה פריט מעצבים מושקע, הוא בד"כ יהיה משהו שאני יודעת שישאר רלוונטי במשך כמה שנים ולא פריט טרנדי. 
אני מודה, גם אני חטאתי בצעירותי לפני שגיבשתי דעה מוצקה על קניות באופן כללי ועל איכותי לעומת זול. יצא שרכשתי חיקוי, אבל הוא לא עמד במבחן הזמן והתפורר מהר. אין מה לעשות, זה זול כי חומרי הגלם פחות איכותיים והתפירה הרבה פחות טובה. 
בעיני, יש בזה משהו מרתק, לזהות פריטים שהם העתק כמעט אחד לאחד בחנויות/רשתות. מדוע אין שום "זכויות יוצרים" בתעשיית האופנה? מפני שביגוד הוא "שימושי" מדי ולא רוצים שהתעשיה תשלט ע"י קומץ מעצבים. ופעם טום פורד אמר, שזה שהרשתות מוכרות פריטים כמעט זהים לאלו של המעצבים, לא פוגע במעצבים פשוט כי לא מדובר באותו הקהל.
אז אני לא אקנה עשרה תיקים בשנה, אני אקנה אחד או שניים, אבל אלו יהיו איתי לעוד הרבה שנים. ובאשר לטרנדים? צריך לזכור שהם ברי חלוף.

I saw this interesting TED talk by Johanna Blakely about fashion industry, copyrights and designers copying from each other. In general, any designer can copy and style for any other designer and it is ok. as long as the logo isn't copied. That can actually explain why designers sometime print their logos all over their designs.
We see it everywhere, Zara selling bags that are identically copy to Celine\Valentino bags. And even found the 2500 euro Chanel chain boot for 150$. I love how they look but would probably won't where it.
As part of my love to fashion and designers I decided that I will purchase less but high quality. I keep my shoes and bags for years, so I usually buy something practical that will stay with me for long and will last as long in matters of quality and trend. 
I admit, when I was younger I bought a knock off and I can not compare the level of work and thought that were put into it to the real thing and not the matter used to create it.
So I won't buy 10 bags a year, I will buy 1 or 2, but those will stay with me for years.

Matte Lipsticks and me

הנה פוסט מעט שונה מבדרך כלל; אני אוהבת לכתוב על אופנה ולהצטלם אבל כחלק מאהבתי לאסתטיקה, אני אוהבת איפור וחולשתי העיקריות מסתכמות במסקרה ושפתונים. אז את הפוסט הזה החלטתי להקדיש לשפתונים ולהתעמק בשפתונים במרקם מאט שהם אהובים עלי במיוחד.

אני לא יכולה להסביר את הסלידה שלי משפתונים מבריקים, לא יודעת למה, הקונוטציה שזה עושה לי היא שלילית. אומנם יש לי שפתונים יותר לחותיים יותר כמובן, אבל איכשהו אני תמיד חוזרת למאט בסוף. 

לאחרונה, רבלון הוצאיו את ה - Colorburst שלהם בגרסת המאט, לא ראיתי אותם בארץ (יכול להיות שלא הגיעו עדיין או שסתם פספסתי?) אבל בלונדון קניתי שניים ואני מכורה. הם יומיומיים, קיימים במבחר צבעים כיפיים והתחושה שלהם על השפתיים נעימה.
עוד תגלית מרעישה זה ה Chanel Rouge allure velvet, מרקם קטיפתי ונעים, ריח מושלם וגווני בורדו/יין נהדרים. הם כל כך נעימים ומאוד עמידים, וגם כשהם דוהים, זה בצורה חיננתי.
ומאק? אני בטוחה שכולן כבר מכירות את השפתונים שלהם, אבל קולקציית ה- Retro Matte כאילו יצאה במיוחד בשבילי ולבקשתי. גוונים עשירים של אדומים וורודים ואני ממתינה שישובו למלאי.

קבלו את המועדפים שלי:

Here is a different post than the usual personal style ones; as a fashion and aesthetic lover, I also love make up. My weakness is a good mascara and a fabulous lipstick. 

I decided to dedicate a post to my beloved lipstick and focus on the matte scale of my collection.

I can't explain why I prefer matte lipstick, it probably has something to do with the connotation to cheap glosses (I hate how sticky it is!). I have other lipstick in luster and satin texture but my favorites and daily used are the matte ones.

Recently Revlon launched their ColorBurst matte (may be it wasn't that recently but I encounter it for the first time in my last trip to London), since I bought them it's on a daily basis use. I love how soft and colorful it is.
Another favorite player is Chanel rouge allure velvet, a friend introduced me to this collection and I immediately fell in love with the PERFECT texture. If you like the texture of velvet, you must try this!
And lust but not least, I am sure you all know MAC lipstick, but I feel like the retro matte collection was created especially for me, bold, long lasting, colorful matte collection. Must try it!

Here are my favorites:

Gray-scale style weekend

אני יודעת שאני כותבת יותר מדי על חורף, אבל הוא סוף-סוף כאן וזו העונה האהובה עלי. הלכתי על לוק יום-יומי עם שלל שכבות וקצת משובץ שמאפיין את העונה (ובעיקר את הארון שלי).

לאט לאט אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתחברת להדפסים כאלה ואחרים, שבעבר היו מחוץ למלתחה שלי, הרבה רעיונות וצורות נותנים לי השראה והנאה צרופה.

שבוע נפלא!

I know I write too much about winter but it's my favorite season and in a warm country like Israel, winter is rare. So when it's finally here, I am extremely happy and so is my wardrobe. I went for everyday gray-scale layers outfit this weekend with touch of plaids. 

Patterns that were once out of my wardrobe are now taking over my wardrobe, my mind and my inspiration.

Have a lovely week!

We will always have Paris (and London!)

לפני מספר חודשים התחלתי ללמוד צרפתית לבד בבית עם שלל אפליקציות מומלצות, אפשר לומר שהולך לא רע ולאט לאט אני מתאהבת בשפה שהיתה סיוט בימי החטיבה בה הוכרחנו ללמוד אותה. עםעם הזמן התאהבתי בכל מה שקשור לצרפת בכלל ופריז בפרט והעובדה שלא הייתי בפריז המון שנים הציקה לי. אז הוחלט פה אחד (הפה שלי..) שאת החופשה הקרובה מעבירים בפריז. הייתי ארבעה ימים בלונדון לבדי ואז פגשתי את איל בפריז לשישה ימים של שכרון (צריך יין אדום לאיזון הכולסטרול של מגבינות) חושים, אופנה, שיק פריזאי, טיולים רומנטים, תרבות ואוכל מושלם. הנה קצת מהטיול בתמונות:

Animal print shirt by Mango, Jacket by Pull and Bearan

Few months ago I started learning French all by myself, using some cool apps I managed to do it pretty well, it isn't easy but I love it. I can easily say I am in love with this romantic language (that once, in junior high school was my nightmare). I haven't been in France for many years and all together made it obvious to me: our next vacation is going to be in Paris. So I was 4 days in London and 6 days in Paris, the most stylish and and full of chic city in the world. Perfect weather, art, food, and of course FASHION.

Outfit post 01-04-13

האביב כבר כאן והגיע הזמן להפסיק להתחבא ממנו ולעבור ללבוש שמלות וחצאיות. כל שנה בתחילת האביב, כשצריך לצאת מבגדים ארוכים ולעבור לחצאיות ושמלות, אני שוב מרגישה רע עם עצמי ולא בנוח.

חלק מהמטרה שהצבתי לעצמי כשהתחלתי לעבוד על הבלוג היתה לשים דגש על סטייל במידות במידות שלי. בלוגים במידה 34-36 יש המון, אבל במידה 42-44 חסר. אני רוצה להראות שאפשר ללבוש הכל ואין סיבה להתחבא מאחורי שום דבר. אני יודעת שזו קלישאה אבל קלישאות הן כאלה כי הן נכונות, סטייל זה לא מידה. 

בקיצור, הנה הרגליים שלי.

Spring is here and it is time to stop hiding behind long sleeves and long jeans. Every year it goes the same, with first signs of heat and summer, I feel uncomfortable wearing short dresses and skirts.

A big part of my blog's goals is to show there is style in other sizes than 4-6. I want to show that there is other style and there is no need to hide behind dark and long clothes.

Style has no size, I know it's a cliche, but it's right and that's what make it such one.

To make it short: here are my legs.

Purim & Weekend outfit

פורים הוא חג שרק בשנים האחרונות התאהבתי בו. כשהייתי ילדה אהבתי אותו ואז כשהתבגרתי, כנראה מתוך מרד, הפסקתי להתחפש. רק בשנים האחרונות חזרתי לתחפושות ואני מנסה תמיד דברים שחדשים לי ולעשות אותם כמה שיותר יצירתיים. השנה, הנושא של מסיבת פורים בעבודה היה סרטים וסדרות. החלטתי ללכת על סרטים אילמים בכלל וצ'ארלי צ'אפלין בפרט. חיפשתי תמונות, ראיתי סרטים, נסיתי לעקוב אחרים ניואנסים כאלה ואחרים וארגנתי את התחפושת. בעלי לקח את תפקיד האישה בשנות ה-20.

שאר התמונות לא קשורות לפורים, טיול ליד הבית של ההורים וקצת בתל אביב.

I started loving Purim only few years ago, the joy of coming up with a good idea for costume and find out all the little details that will make it perfect. I came up with the idea for Charlie Chaplin and 1920's silent movies when the AOL Purim party theme was movies and series. Here I am dressed as Charlie Chaplin and my husband dressed as silent movie actress. I had all the little details, from extremely large shoes (took my father's) to the makeup and walking stick. 

The rest of the photos are just an outfit for a Saturday walk around the city.