Hand made caftan with Bernina

אם הייתי צריכה להגדיר את הסגנון שלי בקיץ האחרון אז אפשר לומר שהוא סבב בעיקר סביב נוחות, רוגע וכל מה שנושם. מוטיב עיקרי שחזר על עצמו במלתחה שלי היה גלביות. צבעוניות או לא, ארוכות או קצרות, אבל העיקר שיהיו נוחות ומבד נושם. אחרי שקניתי כמה החלטתי שהגיע הזמן ליצור אחת.

עוצר היציאות שעשיתי לעצמי עקב המצב, הביא אותי למציאת תעסוקה בבית, אז תפרתי המון ואפילו התחלתי לסרוג בחוטי טריקו. מציאת הבד היה החלק הקל, כי נזכרתי שבאחד הביקורים שלי בנחלה ראיתי איזה בד יפיפה, עשוי כותנה שחיפשתי לו רעיון (ואח"כ כמעט התפתתי לקנות גליל שלם ממנו!). את הגזרה הוצאתי לבד, השתמשתי בגזרה קיימת לשמלות שיש לי, הארכתי את הגזרה למקסי, בעזרת הברנינה הנהדרת שלי התחלתי כבר לתפור בבית, ואז הגיע החלק ה"מסובך" יותר, הצווארון, להחליט איך אני רוצה שיראה? עיבוד פנימי או חיצוני? ועוד שאלות עיצוביות שבשביל לענות עליהן, קיבלתי עזרה משרה.

אני לא יכולה לתאר לכם את הסיפוק שביצירה, כבר יש לי "קולקציה" קטנה בבית שיצרתי לבדי, בשבילי, איך שאני אוהבת. היא כוללת 4 שמלות, גלביה ושתי חצאיות. אני פתאום קונה הרבה פחות בחנויות ומעריכה את עבודת התפירה שלי יותר ויותר, למדתי להעריך בגדים אחרת, לדעת באיזה בגד השקיעו בתיפורים ואם הוא מצדיק את המחיר, באיזה פריט הבד זול והגימורים על הפנים.

התפירה הביאה אותי כחובבת אופנה כמה צעדים קדימה, אני מרגישה שההבנה שלי באופנה ובבגדים השתנתה, אני נהנת לצאת, לראות, למשש, ללמוד ולחקור, לחזור הביתה עם רעיונות ולהתחיל לתכנן את הדבר הבא. והכי כיף? כשאיל שואל אותי "מה? תפרת את זה בשעתיים?", או כששאלו אותי "מאיפה הגלביה הזו?" ועניתי שאני תפרתי :)

אז הנה הגלביה, שתהיה חלק מסדרה שאני רוצה להציג כאן של דברים שאני הכנתי. מקווה שתאהבו ואולי כמוני, תתאהבו גם בתפירה.

If I had to define my style this summer, I think it would be all about comfort. With the hard and extremely hot summer we had, adding the war, all I wanted was wearing comfortable, easy going clothing. And to be specific, caftans give the best answers for summer + chic + comfort. 

I wanted to create one my own, endless hours at home with my Bernina, I realized it's time to sew a caftan for myself. And so I did, used a pattern I already had, made it maxi, and with a bit of help from my teacher I created the best caftan I could ask. Black, maxi, made of special cotton fabric and chic.

Since I started sewing at home and studying it, I fell like it pushed my fashion knowledge much further, I understand techniques, fabrics, differences between finishes and so much more. I buy less and create much more. I already have a tiny collection, all handmade, with the best fabrics, designed from myself and perfectly suits my figure. In my upcoming posts I will share with you the clothes I created and I hope it will drive you to try it yourself.

The favorite part? when people ask me "where is it from" and I answer a that I made it, worth everything :)

On my mind #2

הפוסט הזה היה כבר אמור לעלות לפני חודש, אבל היי מציאות עגומה וחדשה, לא תכננתי שתגיעי ונוכחתך לא היתה נעימה במיוחד. החל מאזעקות, טילים, כניסה קרעקעית, הרוגים, כאב, חדשות בלי סוף, פחד, שגרת מציאות קשה עד הסתגרות ותקשורת עוינת במיוחד בעולם ששמתי לי למטרה להגיב לענות ולנסות להסביר את הצד. זה לא היה פשוט, בעיקר כי מאוד קשה להתמודד עם התמונות הקשות בעזה, אבל לפחות נסיתי להסביר את השגרה שאנחנו חיים בה, מי האיום שמולנו, ושישראל היא לא מקום גזעני וחשוך כמו שכמה קבוצות קיצון קטנות מוציאות שם רע.
זה לא בלוג פוליטי או מדיני, זה בלוג אסקפיסטי לחלוטין ויחד עם זאת, אני חיה כאן ואוהבת את המקום הזה, לא יכולה להתעלם ממה שקורה ובטח שלא מרגישה בנוח להתעסק בזוטות בזמן שאנשים נלחמים על השקט והשלוה שלנו.
מקווה שהשקט הזה ימשך לעוד הרבה שנים.
חזרה לכאן ועכשיו, הפוסט נכנתב כבר לפני חודש והמתין לרגע המתאים:
כחלק משיטוטי הרבים במחוזות האינטרנט האינסופיים, אני נתקלת בהכל מהכל. כך גם רשימת הוויש ליסט שלי מתעדכנת לעיתים די תכופות. דברים נכנסים לרשימה ויוצאים ממנה על בסיס שבועי וכל זאת למרות שצמצמתי משמעותית את הקניות שאני עושה, הזכרתי לא מעט פעמים שאני מעדיפה איכות על פני כמות. מה גם, שהסגנון שלי הוא די רגוע. אני לא נתפלת לטרנדים ומאוד מקפידה על פריטים שמתאימים לי פיזית אך גם מתאימים לאופי שלי. אז הנה מספר פנינים ממה שמתרחש כרגע ברשימת הווישליסט שלי ועוד דברים יפים שמצאתי.

Take a break by dresstocook featuring an embroidered top

This post was supposed to be live over a month ago, but during the war I didn't feel like publishing or working on the blog at all. It seemed weird to talk or think about fashion while sirens go off in the south every few minutes. This blog is all about escapism and things I love. I personally could not think or deal with anything else, while there are victims of this war on both sides.

I hope that the current serenity will last and we will bring peace around here.

These are few things I collected during my endless online wandering, I keep it on my secret wish list. Sometimes I actually add it to my collection and sometimes after a little while I no longer wish for a certain thing and I simply remove it.

Back to basics

שנים שזה החלום שלי, לדעת לתפור ולצור את הבגדים שלי בעצמי, להצליח להוציא מוצר מסקיצה או רעיון. משהו כ"כ בסיסי שפעם כל אישה ידעה, היום זה כבר שונה, לכל תיקון הכי קטן רובנו רצות לתופרת. החלטתי שלא עוד, אני רוצה ללמוד לתפור ואני רוצה לממש חלק מהפנטזיות האופנתיות שלי. אז נכון, אני רק בהתחלה ויש לי עוד המון ללמוד ולהתאמן, אבל את החצאית האדומה הזו שאני חושקת בה כבר די הרבה זמן, יצרתי מאפס.

לפני כחודש התחלתי ללמוד תפירה אצל שרה סמואל ומאז אני מאוהבת, בה, בתפירה וביצירה. כל שבוע במשך 3 שעות אני מתנתקת מהכל, עבודה, מחשבות, דאגות ומתמסרת לבדים. זה מתחיל עוד לפני, כשאני בוחרת על מה אני רוצה לעבוד ומסתובבת בנחלת בנימין במטרה למצוא את הבד המתאים ביותר.

כך בעצם, נוצרה החצאית האדומה הזו. על המראה הזה חשבתי במשך המון זמן, חצאית בצבע אדום נועז, חולצת פסים ואקססוריז מנומרים. אחרי שלא מצאתי חצאית כזו בחנויות, החלטתי לתפור בעצמי.

For many years I dreamed about creating my own designs. Just for me, not for selling or anything, just for the opportunity to create every sketch I ever came up with. Knowing how to sew is so basic but most women my age never learned it, so I decided it's time to change things and fulfill an old dream of mine. 
I am taking sewing classes with Sara Samuel and I just fell in love with it, it clears my mind, lets me escape everything, Every week for 3 hours, I'm united with the sewing machine. It actually starts before when I think of the design and choose the perfect fabric for it, that's how I came up with that skirt.
That outfit sat on my mind for long time, red A-line skirt, striped top, and leopard print accessories. I was looking for such skirt for a while and ending up sewing one by myself. So here is it...

50 Shades of leopard

בשישי ביקרתי במכירה של דר (אפונה בלוג אופנה) ואנה (פאשיוניסטה) המקסימות שסוף סוף הזדמן לי להכירן באופן אישי. בין הפריטים היפיפיים שהיו שם, היתה שמלה מנומרת מזארה בגזרה נשפכת ונינוחה ורק חכיתי לראות מי תיקח אותה. כמעט ואף אחת לא הרימה אותה אפילו, אבל אני חשבתי שהיא פשוט מושלמת.

מסתבר שנשים פוחדות ממנומר, פוחדות להראות באור כזה או אחר, או שלא מרגישות בנוח כי הבד משוייך עם אסוציאציות קדומות. החלטתי לעשות מעשה ולהצטלם לפוסט עם שמלה מנומרת ולהראות שאפשר אחרת וזה לא צריך להיות מפחיד או להראות רע.
הנה פוסט עם כמה טיפים לשימוש במנומר.

I just found out the lots of women are afraid to wear leopard print. Probably old fashion associations or the fear of doing it wrong. I think today there are lots of options of doing it, all you need is to follow few basic rules. Here they are: